ביום ראשון בבוקר היא כבר ידעה מה מחכה לה.
לשלוף את דו"ח פקודות העבודה הפתוחות מפריוריטי.
להבין מה קורה מבחינת תחזוקת מכונות, וכ"א זמין מתוכנן.
לבנות את תוכנית הייצור לכל אחת מהמכונות בגוגל שיט – ידנית כמובן.
שעתיים, בכ"כ יותר. כל שבוע. לפחות פעמיים.
ואף אחד לא באמת שואל – אולי אפשר אחרת?
אז שאלנו.
בנינו חיבור פשוט:
פריוריטי מוציא אוטומטית את כל פקודות העבודה– ישירות לטבלת גוגל שיט מעודכנת.
דיווחים מתוכננים של חופשות ומחלות – מתווספות.
בלי להיכנס. בלי להעתיק. בלי לחשוש שטעינו.
"אני לא מאמינה שכל השנים עשיתי את זה ידנית," היא אמרה.
וזה מה שאני אוהבת באוטומציה.
זה לא עניין של טכנולוגיה נוצצת.
זה עניין של הקלה יומיומית, כזו שמרגישים בגוף.
קרה לכם תהליך תפעולי שהייתם שמחים לא לראות יותר? 😉
