מערכות מידע כדרך חיים.
לא מזמן טיילנו ביוון,
מלון קטן, קסום כזה – בדיוק מה שצריך לנשמה.
יש משהו במנטליות היוונית הזאת, ה"סיגה סיגה" – לאט לאט, הכול בזמן שלו.
וזה באמת חלק מהקסם.
אבל לסבלנות הישראלית… יש גבול 🙂
אז בילינו.
והילדים הלכו לבריכה, קנו ארטיקים,
אנחנו הזמנו קפה, קולה, איזה משהו לנשנש,
וכמובן – לקחנו גם כמה דברים מהמיניבר בחדר.
עד כאן הכול מושלם.
עד שהגיע הרגע לעשות צ'ק אאוט.
פתאום התחיל מרתון קטן:
הקבלה בודקת עם הבריכה,
הבריכה עם המטבח,
המטבח עם המיניבר…
ואני מסתכלת עליהם –
ומרגישה שאני רואה תהליך ידני קלאסי של ארגון בלי מערכת.
אז אמרתי להם (בעדינות, אני בחופשה בכל זאת):
"פתחו גוגל שיט משותף, גיליון אחד לכל חדר.
כל עובד מוסיף בזמן אמת מה הוזמן, מאיפה, ומתי.
בסוף – הכול מרוכז במקום אחד, בלי ריצות, בלי טעויות, בלי לחץ."
חייכו. לא בטוח שיישמו 🙂
אבל חשבתי לעצמי –
זה בדיוק ההבדל בין ארגון שעובד עם מידע,
לארגון שעובד סביב מידע.
כי מערכת מידע זו לא תוכנה.
זו דרך חשיבה.
גם בחופשה, גם בבריכה, גם בצ'ק אאוט.
ובכל מקום בעצם.
