יוסי, מנכ"ל של מפעל גדול, כבר שנים "משוגע".
הוא מקבל החלטה על פעילות חדשה ← מתקשר אליי ← מסביר מה בראש שלו.
אני כותבת אפיון, בונה תהליך, עושה הערכת עלויות…
ושבוע אחרי –
הפעילות כבר רצה.
בלי מערכת מידע,
בלי הקצאה של כוח אדם,
בלי רגע לנשום.
פעם זה היה מתסכל אותי.
איך אפשר לרוץ ככה?
הרי אין תשתית, אין מערכת, אין תהליך…
היום אני מבינה – הוא פשוט גאון.
הוא לא מחכה למושלם – הוא מוכר.
הוא בודק את השטח, רואה מה עובד,
ואז אנחנו נכנסים – מאלתרים פתרון קצר טווח,
ובשקט בונים את הפתרון הנכון לטווח הארוך.
והעסק? טס קדימה.
📌 המסקנה שלי:
מערכות מידע צריכות לשרת את הקצב של העסק – לא לעצור אותו.
בשביל זה צריך שילוב של חשיבה עסקית, יצירתיות,
ותכל'ס – היכולת להרים משהו שעובד עכשיו ויתחבר נכון אחר כך.
איך אתם מאזנים בין לרוץ מהר – לבין לתכנן לטווח רחוק?
