כמה קשה וחשוב לומר תודה
הערב הוזמנתי לערב חברה- באחת החברות בהן ניהלתי פרויקט העברת מרלוג גדול.
במהלך חיי אני עוברת בין פרויקטים רבים, פוגשת המון אנשים,
עובדת עם מנמרים והנהלות ברגעי סיכון ומשבר גדולים,
צולחים את החוויה ביחד, בד"כ נפרדים ואני ממשיכה לפרויקט הבא.
הקטע הזה של האמון המלא שנותנת הנהלה מצידה,
ואני והעובדות איתי את כל משאבנו מצידנו,
תחושה של צוות מאוחד של כולנו יחד, שוב עליה לאוויר, שוב הרוב עובד.
ואז…. נפילת מתח, כולנו נרגעים, חוזרים לשוטף ולשגרה העמוסה, וכמו תמיד שוב שכחנו –
"מכל הרגעים בזמן למצוא אחד לאחוז בו להגיד שהגענו" (עידן רייכל)
ו… עוברים כמה חודשים.
…אז נחזור לערב חברה, בו כמו תמיד אני מרגישה אורחת,
כי תמיד אני ממש חלק, אבל גם ממש לא, והאמת שהמקום לא מקום הזה אהוב עלי מאוד.
ואז… סקר על מה היה ותוכניות לעתיד,
ואז הפתיע המנכל עם תמונה שלי ושל צוותי בפרויקט על שקף,
עם הסבר על – מה עשינו, על התרומה המשמעותית לקפיצת מדרגה של החברה, ודברי תודה.
כמה מחמם את הלב.
תודה🙏
נגעת בליבי❤️
